משרדנו ייצג את התובע, אשר שלח שני שעונים יקרי ערך מארה"ב לישראל. השעונים הגיעו ארצה אך לאחר בדיקה של המכס, החליט מקבל החבילה להחזירם לשולח. מרגע זה נעלמו החבילות ולא ניתן היה לאתרן. ביהמ"ש שדן בתביעה דן מהי "רשלנות חמורה" הנגרמת על ידי הדואר וקבע כי נדרשת סטייה מהותית מסטנדרט ההתנהגות המצופה מעובדי הדואר במחלקות הרלוונטיות ואדישות מוחלטת לאפשרות שהחבילה לא תגיע ליעדה ותאבד בהעדר יכולת לאתרה. נקבע, כי במקרה הנדון אכן הייתה רשלנות חמורה מצד דואר ישראל. ביהמ"ש פסק פיצויים לתובע בגובה שווי הרכוש האבוד (שני שעונים יקרי ערך) וכן פיצוי נוסף בגין עגמת נפש.